הנורמלי החדש: איך עסקים צריכים להסתגל למציאות לאחר הקורונה

עסקים שמנסים לשרוד את הקורונה נחחלקים לשניים. אלו שיוצאים למלחמת שרידות ומטרתם לעמוד על הרגליים כשהקורונה תיגמר (השורדים) ואלו שמתאימים את עצמם למציאות החיים החדשה (המסתגלים).

העסקים ה״שורדים״ משנסים מותניים, מתייעלים, נלחמים על כל לקוח ופשוט מתפללים שהאירוע הזה ייגמר והעניינים יחזרו לשגרה. בזמן הזה הם מנסים לשרוד: לוקחים הלוואה בערבות מדינה, עובדים יותר קשה, מרוויחים פחות או בכלל לא. העיקר למשוך מספיק זמן ולהישאר על הרגליים כשהקורונה תחלוף. כולנו מצפים לאותו חזל״ש. אבל, מה אם אותו חזל״ש לא יגיע? בעולם כבר מדברים על זה. על ה-New Normal. השגרה החדשה היא לא השגרה שהכרנו.

העסקים ה״מסתגלים״ מבינים שמה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה ולא מחכים שאף אחד יבוא להציל אותם. הם מתאימים את עצמם למציאות החדשה שאולי ותהיה איתנו עוד הרבה זמן. ולא, אנחנו לא מדברים על זה שכל אחד החליט להיות יבואן מסכות ואלקוג׳ל. בקשות מימון ייבוא כאלו קיבלנו מספיק. אנחנו מדברים על עסקים שהתאימו את הפעילות העסקית שלהם, שהם יודעים לעשות ויש להם התמחות בה למציאות החדשה. דגש חזק על העברת כל הפעילות לאון ליין, שירותים שניתן לצרוך ללא מגע ויצירת ערך ללקוחות שגם הם מתאימים את הדרישות שלהם למצב החדש.

בנורמלי החדש חנות הדגים סוגרת את הויטרינה ברחוב הראשי, עוברת למשלוחים בלבד ממפעל אריזה באזור תעשייה ומתבססת על אתר Ecommerce. זאת במקביל לעלייה חדה במוצרים קפואים לעומת טריים כדי לצמצם סיכון. מוסכניק מחלק את המוסך לשלוש משמרות, לוקח ומחזיר את הרכב מבית הלקוח, מתעד את הטיפול בסטרימינג (כי חלק מהלקוחות אוהבים לעמוד לו על הראש ולראות מה הוא עושה בימים כתיקונם) ומתקין מערכת סליקה ושירות ממוחשבת. גן אירועים (המגזר שאולי הכי קשה לו) עושה הסבה לגן מיני אירועים, ומנסה לייצר מוצר שבו קבוצות קטנות מגיעות לחגוג במקביל ובהפרדה במקום לארח בבית ומייצר יתרון לגודל שלו בדרכים אחרות.

אנחנו לא באמת יודעים מה הפתרון הנכון לכל עסק. אבל, כאשר בעלים של עסק קטן מסביר לנו שהוא צריך הלוואה כדי להסתגל והפתרון שהוא חשב עליו מייצר יתרון תחרותי וערך ללקוח במציאות החדשה, אנחנו איתו.

הקורונה היא מטאור שהתנגש בפעילות העסקית של העולם, עכשיו אתם צריכים להחליט אם העסק שלכם הוא דינוזאור או יונק.